מחירי הדירות זינקו בשנה האחרונה ב9% כך עולה מסקירה ראשונה מסוגה המפורסמת כעת על ידי לשכת שמאי המקרקעין בראשות אוהד דנוס. סקירה זו מגיעה על רקע דרישתו של משרד האוצר לאחרונה להפסיק את הסקירות המפורסמות על ידי השמאי הממשלתי הראשי, טל אלדרוטי, ולספק לציבור רק נתונים שנסקרים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
בסקירה שפרסמה הלשכה כעת נכתב במפורש כי "מטרתה להמשיך את עבודת השמאי הממשלתי הראשי בנושא, בדיוק מהמקום בו הופסקה וזאת, עקב החלטת הממשלה שסקירתו הרבעונית לא תפורסם עוד לציבור הרחב". עוד נכתב כי "סקירה זו נערכה תוך ניסיון לשמור ככל הניתן על שיטת העבודה של השמאי הממשלתי הראשי, כפי שניתן היה להבינה מהפרסומים לאורך 10 שנות עריכתה ועד לסקירה האחרונה שפורסמה".
על פי הנתונים שנחשפים כעת, המחירים עלו ברבעון האחרון בשיעור חד של 2.3 אחוזים ובערים רבות עליית המחירים בשנה החולפת היתה דו ספרתית: 17% בתל אביב, 15% ברמלה, 13% עלייה בעיר רחובות, עלייה של 12% בראשון לציון ועלייה של 11% במודיעין ובאילת. על פי הסקירה, בעיר נתניה נרשמה עלייה של כ-11% בשנה החולפת ובשום עיר לא נרשמה ירידת מחירים - לא בשנה האחרונה ולא ברבעון האחרון. נתון מעניין נוסף מצביע על כך שבאילת המחירים קפאו ברבעון האחרון.
כאמור, שיטת הסקירה של לשכת השמאים הוצמדה לשיטת הסקירה שבוצעה על ידי השמאי הממשלתי בשנים האחרונות. כלומר מדובר בסקירה שבוחנת עסקאות שבוצעו לרכישת דירות 4 חדרים. "לא נסקרו דירות בנות חמישה חדרים ומעלה, הן בשל ריבוי שטחי הצמדה כגון גגות וחצרות והן בשל השונות ברמת הבניה של דירות אלה , שחלקן בנויות ברמת גמר גבוהה מאד. ניתוח מגמות התפתחות מחירים בדירות אלה עלול להקטין את רמת המובהקות של התוצאה או להטות אותה" נכתב בהקשר זה. עוד צוין כי "גם דירות קטנות בנות שלושה חדרים ומטה לא נסקרו, שכן קיים בהן מיעוט יחסי של עסקאות ברוב הערים וקיימת שונות רבה במאפייניהן אשר מביאה לסטיית תקן רחבה במחירן".
בלשכה הבהירו כי דירות בנות ארבעה חדרים בבניה רוויה הן המוצר השכיח בשוק הדירות העירוני הכללי, לגביו קיימת שונות נמוכה יחסית, וסקירת מאות עסקאות מאפשרת זיהוי מספק של ההשתנות במחיר. לפיכך, דירות אלה (חדשות ויד שניה) נבחרו לשמש כאינדיקטור לרמת ההשתנות הכללית בשוק הדירות.
בסך הכל, לאחר ניפוי וטיוב נותרו במדגם (בחינת שני רבעונים) כ- 4,900 עסקאות לניתוח ב 16 ערים, שאינן מייצגות בהכרח את כלל הישובים במדינה.
מהסקירה עולה כי בערים ירושלים, תל אביב יפו וחיפה נמצאה רמת שונות גבוהה במחירים בין אזורי היוקרה לבין אזורים זולים יותר באותה העיר. עם זאת, שונות נמוכה יחסית נצפתה בערים מודיעין ורחובות, שאוכלוסייתן בעלת מאפיינים הומוגניים יחסית.
בסקירה נכתב בין השאר כי "מחירי הדירות המשיכו לעלות ברבעון הנסקר בטווח שיעורים הדומה לאלו שנצפו בשנה החולפת וכי כצפוי, עדיין לא ניתן להבחין בהשפעה כלשהי של תכנית מחיר למשתכן". בלשכת השמאים ציינו כי היעדר השפעתה של תכנית מחיר למשתכן, אותה מובילים משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון, על מגמות המחירים נובעת בין היתר בשל גידורה המוצהר לטובת חסרי דיור בלבד והן בשל היעדר פרויקטים מסוג זה בערים הנסקרות שהגיעו לכדי מימוש (עריכת עסקאות שדווחו).
מלאי הדירות החדשות הבלתי מכורות, נכון לחודש אוגוסט 2016, עמד על כ - 28,800 יח"ד, עליה של כ- 3% ביחס למלאי ברבעון הקודם. עוד מהסקירה עולה כי היקף המשכנתאות שנטל הציבור בחודש ספטמבר 2016 עמד על כ-4.9 מיליארד שקל, נמוך במעט מהממוצע בשנה האחרונה אך גבוה יחסית לחודש ספטמבר. בלשכה ציינו כי הדבר קשור ככל הנראה בשל העובדה כי חגי תשרי השנה חלו במהלך חודש אוקטובר וזאת, למרות עליה בשיעורי הריבית למשכנתאות. נתון נוסף ומעניין, העולה מנתוני העסקאות שבבסיס הסקירה, הוא שבעוד כמות העסקאות הרלוונטית ירדה בין שני הרבעונים בכ-6% בלבד, הרי ששיעור חלקן של הדירות החדשות בכלל העסקאות רשם ירידה חדה של כ- 21%. "המשמעות היא שחלקים נרחבים בציבור פונים לשוק היד השנייה, מגמה שבתורה מתדלקת את עליות המחירים, מאחר ולמוכרי דירות יד שניה אין את המגבלות והאילוצים במסגרתם פועלים יזמים וקבלנים. כמו כן, ברור שדירות יד שניה מצויות בכמויות גדולות יותר בלב אזורי הביקוש וגם לכך, השפעה מידית על תוצאות הסקירה".