כ-11 שנים לאחר שנציגי ההוצאה לפועל, מלווים בשוטרי יס"מ, דפקו על דלת ביתם של בני משפחה ברמלה כדי לפנותם לבקשת בנק דיסקונט פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב כי הבנק נהג בחוסר תום לב כשאיפשר את מכירת הנכס לרוכש אחר, והשיב את הנכס לבעליו המקוריים. הפרשה, שהסתיימה כעת לאחר מאבקים משפטיים ממושכים, חושפת כיצד מתרחשות בישראל עסקאות למכירה כפולה של נכסי נדל"ן אם בשל התנהלותה של רשות מקרקעי ישראל ואם בשל התנהלות הבנקים.
הסיפור החל בשנת 2005, כחמש שנים לאחר שבני משפחה מרמלה רכשו בית ברחוב התבור בעיר, בתמורה לסכום של 245 אלף דולר. עם זאת, לאחר שרכשו את הבית, הגישו בקשה לרישום זכויות החכירה על שמם ברשות מקרקעי ישראל ועברו להתגורר בו, התברר כי קיים בנכס שיעבוד ובשל כך, סוכם בין הקונה לרוכש כי הבקשה לרישום הזכויות בקרקע תושהה זמנית - עד להסדרת השיעבוד.
אלא שבינתיים, הספיק המוכר למכור את הבית פעם נוספת לרוכש אחר בתמורה לסכום של 330 אלף דולר. הרוכש החדש מימן את מרבית העסקה מהלוואה שנטל מבנק דיסקונט למשכנתאות, ואף נרשם לטובת הבנק משכון על הבית. במהלך המשפט נחשף כי העסקה השנייה לוותה על ידי שמאי מטעם הבנק, שביקר בבית לצורך ביצוע שמאות בשעה שבני המשפחה כבר התגוררו בו, אך לא טרח לברר מהם זכויותיהם בנכס. כך יצא שהבנק העניק משכנתא, על אף שנציג מטעמו ביקר בנכס בשעה שהתגוררו בו רוכשים חוקיים.
הפרשה המשיכה להסתעף על רקע הקשיים הכלכליים שאליהם נקלע הרוכש השני ועל רקע סיכום בין אותו רוכש למוכר כי האחרון יחזיר את המשכנתא שניטלה על הבית, מבלי שהצדדים יעדכנו את הבנק אלא שכעבור מספר שנים הרוכש השני הלך לעולמו והבנק ביקש לתבוע את בעלותו על הנכס.
השופט יהושע גייפמן מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את טענתיו של עו"ד מאיר רובין, בא כוחה של משפחת אבו רקייק, לפיהן זכותה על הבית עומדת לפני זכותו של הבנק. השופט קבע כי המשפחה קנתה את הזכויות בנכס בתום לב, שילמה את מלוא התמורה ובשנת 2001 אף קיבלה חזקה בבית. בית המשפט קבע כי סעיף -9 לחוק המקרקעין הדן בעסקאות נוגדות - כמו במקרה זה קובע כי הבכורה מוענקת לעסקה הראשונה. אמנם אבו רקייק היה צריך לרשום הערת אזהרה בספרי המינהל, אך לא עשה זאת בנסיבות חריגות שהצדיקו אי רישום הערת אזהרה.
האשמה בפרשה הוטלה בסופו של דבר על הבנק, ועל כך שבהתנהלותו איפשר למעשה את קיום העסקאות הנוגדות והבנק חויב לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקל. "שמאי מאושר על ידי הבנק, הפועל על פי הנחיות הבנק בהגשת שמאות המהווה בסיס לאישור ההלוואה, ביקר בבית לפני אישור ההלוואה, השמאי היה מודע לכך שהמוכר אינו מתגורר בבית אלא מתגוררת בו משפחה אחרת. אך השמאי לא בירר עם המשפחה מהם זכויותיהם ובכך נפגעה תום הלב של הבנק", נכתב בהחלטה.
עו"ד מאיר רובין, שייצג את בני המשפחה, ציין בשיחה עם וואלה! NEWS כי המאבקים המשפטיים נמשכו שנים רבות וכי בתחילה בית המשפט המחוזי פסק לרעתם והתיק הגיע לבית המשפט העליון. "בעקבות התערבותו של בית המשפט העליון התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי ואם לא היינו מצליחים לעכב ביצוע הליך הפינוי לפני 12 שנה היו מוצאים עצמם משפחת אבו רקייק ללא בית".