וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המדינה נגד הרשויות: אכיפה לקויה של חוקי התכנון והבנייה

רונן וגנר

22.8.2016 / 16:02

המדינה החליטה לשים סוף להתעלמות של הרשויות המקומיות מעבירות בנייה המתבצעות בתחומן, ולהקים יחידה ארצית מיוחדת שתטפל בכך. אבל התיקון להצעת החוק במתכונתו הנוכחית הוא קוסמטי בלבד

בנייה בפתח תקווה, יולי 2016. ראובן קסטרו
בנייה בפתח תקווה, יולי 2016/ראובן קסטרו

בנושאי תכנון ובנייה שוררת הפקרות במקומות רבים בישראל, בבחינת איש הישר בעיניו יעשה. חוק התכנון והבנייה מהווה את המסגרת הנורמטיבית לעניין זה; החל בהגדרת מוסדות התכנון וסמכותם; דרך אישור תוכניות ורישוי בנייה, וכלה בדרכי אכיפה ועונשין.

עצימת העין מעבירות על חוקי התכנון והבנייה מאפשרת לרשות המקומית לגבות ארנונה לפי שטח הנכס מבלי להתייחס לשאלה אם השטח נבנה כדין

הוראות החוק קובעות שהרשות המקומית היא הרשות המוסמכת לאכוף את חוק התכנון והבנייה, וזאת בכובעה כוועדה המקומית לתכנון ובנייה. בפועל, נראה כי החובה הזו מתפרשת כרשות בלבד.

יש הסוברים כי הסיבה לאכיפה הלקויה קשורה לרווחים שהרשות המקומית עושה מהעבירה: עצימת העין מאפשרת לרשות המקומית לגבות ארנונה לפי שטח הנכס מבלי להתייחס לשאלה אם השטח נבנה כדין או לא. לעומתם, יש הטוענים כי חוסר האכיפה נובע מסיבות פוליטיות, שהרי נבחרי הציבור, שמרכיבים את הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, לא מעוניינים "להרגיז" את התושבים ולסכן בכך את האפשרות שייבחרו גם בעתיד.

הצעת חוק חדשה נועדה לשים סוף לעניין. על פי ההצעה תוקם יחידה ארצית מיוחדת שתטפל באכיפה של חוק התכנון והבנייה, והיא תוכל להיכנס לנעלי הוועדות המקומיות בכל מקום שבו הרשות המקומית אינה מתפקדת כראוי. נדבך מרכזי בהצעה הוא ההרתעה והגברת הענישה הכלכלית, וזאת במטרה להבהיר כי תמו הזמנים שבהם העבריינים יצאו נשכרים מביצוע עבירות.

הצעת תיקון החוק אמורה להגביר את המוטיבציה של הרשות המקומית לבצע אכיפה של החוק תוך קביעת "מרוץ סמכויות" בינה לבין המדינה. על פי ההצעה, הקנסות שיטיל בית המשפט ישולמו למי שיגיש ראשון את כתב האישום נגד עבריין הבנייה. כלומר, כספי הקנס יגיעו לקופת העירייה אם כתב האישום יוגש על ידי הוועדה המקומית, ובמקרים שבהם כתב האישום יוגש על ידי המדינה - כספי הקנסות יגיעו לקופת האוצר. אפשר רק להניח כי העירייה תפעל לכך שכספי הקנסות ישולשלו לקופתה, ולא לקופת האוצר. כמו כן מאפשר החוק לתביעה - העירייה או המדינה - להגיש כתב אישום נגד העבריין.

אבל נראה כי למרות רצונה של המדינה, ניסוח הצעת החוק לוקה בחסר. הצעת החוק קובעת שההחלטה אם לבקש מבית המשפט להטיל על העבריין קנס בגובה של עד "כפל שווי טובת הנאה" כחלק מכתב האישום, נותרה בידי התביעה.

"טובת ההנאה" באה לידי ביטוי בחיסכון בעלויות הקרקע של הרוכש, בחיסכון בעליות התכנון, המיסוי, וההיטלים וכן בדרישות החובה לקבלת היתר בנייה. מאחר שהענישה מהווה פגיעה בחיסכון הכספי ובכדאיות הכלכלית הנובעים מביצוע העבירה - אסור ששיקול הדעת יהיה נתון בידי התביעה. טוב היה אילו הוראת החוק הייתה מחייבת את התביעה להציג בפני בית משפט את הערך הכספי של "טובת ההנאה" שממנה נהנה העבריין, ומשאירה לבית המשפט את שיקול הדעת על סכום הענישה הכספית, שהוא קנס בגובה של עד כפול משווי ההנאה הכלכלית.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קק"ל מעודדת לימודי אקלים באמצעות מלגות לסטודנטים צעירים

בשיתוף קק"ל

הכותב הוא משפטן ושמאי מקרקעין, מכהן כיו"ר וועדת ההשתלמויות של לשכת שמאי המקרקעין

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully