פרשת ענבל אור, שהותירה על פי ההערכות מאות רוכשי דירות חשופים לנזקים כספיים עם התמוטטות החברה, דוחפת את הממשלה לראשונה לבחון את הצורך בהסדרת פעילותן של קבוצות רכישה בחוק. אחד המהלכים הללו מגיע מצד משרד המשפטים, במסגרתו מינתה שרת המשפטים, איילת שקד, צוות בין-משרדי בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ, שידון בחובותיה של קבוצת רכישה כלפי רוכשיה. הצוות החדש ידון בשאלות הבסיסיות בנוגע להגדרה אחידה לקבוצת רכישה תקנית ומאפייניה, להבטחת זכויותיהם וכספם של הרוכשים וכן לגבי מעמד הקרקע טרם השלמת הפרויקט.
במסגרת המהלך החדש פרסם אתמול המשרד "קול קורא", בו נקרא הציבור הרחב להעביר הערות והצעות לדרכי הסדרה של תחום קבוצות הרכישה, על שלביו השונים.
שרת המשפטים ציינה בהתייחסה למהלך:"רכישת דירה היא בדרך כלל ההשקעה הפיננסית הראשונה והגדולה ביותר שאדם נוטל בה חלק. כאשר עסקות רכש לא מבשילות, מסיבות כאלו ואחרות, אדם עלול למצוא עצמו חסר כל וללא עוגן משפטי שיסייע לו לתבוע את ששייך לו. לשם כך הוריתי על הקמת הצוות שיבחן את הסוגיה וימליץ על אופן הטיפול הנכון בה. לא נאפשר מצב בו רוכשי דירות יעמדו חשופים לגמרי וללא מענה למול הסכנה".
בשנים האחרונות גדל מספרם של יחידים המתארגנים כקבוצה לרכישת זכויות בקרקע ורכישת שירותי בניה, הידועות בכינוי "קבוצות רכישה". בסופו של ההליך, כל יחיד מקבל את חלקו בפרויקט בדרך של דירת מגורים אחת או יותר אולם רבים מהרוכשים בקבוצות אינם מודעים להבדל המהותי הקיים בין רכישה בקבוצה לבין רכישה מיזם.
אחד ההבדלים המהותיים בין המסלולים נובע מהגנת חוק המכר העומדת לזכותם של רוכשי דירות חדשות מקבלן לבין היעדר ההגנה החוקית העומדת לצידם של מתארגנים בקבוצות רכישה. נכון להיום המדינה כלל אינה מגנה על מי שהתארגן בקבוצת רכישה ומתפקד למעשה כיזם, ובמקרים רבים לוחות הזמנים והמחירים לרכישת הדירות אינם מתקיימים באופן שאינו מקנה פיצויים לחברי הקבוצה.
מאחר שלא מדובר ברכישת דירה בפועל, אלא ברכישת קרקע ובנייה עצמית, הדינים הייחודיים החלים על מוכרי דירות אינם חלים במקרים מעין אלו והרוכש אינו מוגן בצורה מיטבית. לאור ריבוי העסקות וכן מקרים שהתעוררו בעת האחרונה, עלה הצורך לבחון מהי ההסדרה הייחודית לסוג זה של עסקות מהלך שאליו הצטרפה לאחרונה גם לשכת עורכי הדין.