הצד הכלכלי של המאבק על שמירת רצועת החוף

פעולותיהם של הארגונים הירוקים למניעת פגיעה בנכסי טבע ובמשאבים, הצליחו להוסיף עשרות מיליוני דולרים לערכם של נכסי היוקרה שכבר קיימים על קו החוף, ואשר נבנו טרם החקיקה המגבילה שקודמה בשנת 2004. שלא מדעת (או שכן), הירוקים הם למעשה מי שעושים את השיווק והעלאת הערך של נכסים אלה, מסמנים אותם כנכסי נדל"ן נדירים, ומוסיפים לערכם 'ירוקים' רבים מסוג אחר – אלה הנושאים על פניהם דיוקנאות של נשיאי ארה"ב לדורותיהם.

הכול התחיל מזמן, בעיר הלבנה תל-אביב, שהייתה הראשונה לזהות את הפוטנציאל של בנייה מול חופי הים וניצול משאבי הטבע לטובת איכות חיים טובה, ונוף שאין שני לו. בתי המלון והמסעדות שנבנו לאורך הטיילת חיזקו את האוכלוסייה שהתיישבה באזור ומיתגו את הבניינים הנושקים לים כבנייני-יוקרה. וכמו כל פורמט מצליח – מה שעבד טוב בתל-אביב הועתק במהלך השנים לערים שכנות בעלות רצועת ים חופית, בהן בת-ים, אשדוד, אשקלון, הרצלייה, ראשון לציון, ונתניה.

ולא רק בערים זיהו את הפוטנציאל החופי - גם יישובים וקיבוצים הסמוכים לקו הים ניכסו את אוצר הטבע שהגדיל באורח חריג ונדיר את ערך הקרקע והנדל"ן: ארסוף-קדם, קיבוץ שפיים, חבצלת השרון, בית ינאי-מכמורת, קיבוץ נחשולים, דור והבונים. היישובים הללו, שהוקמו לפני שלושה עשורים לפחות, לא סומנו בתחילה כיעדי נדל"ן יוקרתיים, אך עם מיצוב טרנד הנדל"ן על קו המים, והביקוש שגבר מצד רוכשי הדירות להתגורר ליד הים, נהנו בעלי הנכסים ביישובים מעליית ערך הקרקע והתכווננו לפרויקטים של הרחבה, בהם כל נכס מוערך במיליוני שקלים.

הצלחת הטרנד 'הדליקה' מן הסתם את 'כרישי הנדל"ן', שחשקו בפיסות החוף המבוקשות כדי לעבדן לטובת בנייה של בנייני יוקרה ובתי מלון - מגמה שלא עלתה בקנה אחד עם התוכניות של תושבי היישובים השקטים שחששו, בין היתר, מכך שהצביון הכפרי יופר והחופים יינזקו על-ידי התיירים שיחלו לפקוד את האתרים דרך קבע.

למחאה זו חברו הארגונים הירוקים ואוהבי הטבע, שביקשו בתמימות לשמר את הנוף והסביבה האקולוגית, ולהסדיר את הבנייה מול חופי הים שלא הייתה מעוגנת בחקיקה. כך נחקק בשנת 2004 'חוק החופים', שמטרתו הגנה על חופי ישראל והשטח הסמוך להם בים וביבשה. חוק זה אוסר בנייה בטווח של מאה מטרים מקו המים, ומחייב כל בנייה או שינוי מהותי בטווח של 300 מטרים מהחוף בהליך אישור מיוחד ומחמיר.

כפועל יוצא, הוועדה המחוזית מרכז הכריעה באחרונה כי חוף פלמחים יוכרז כגן לאומי, ופסלה את התוכנית שהובילו כמה יזמים פרטיים להקמת כפר הנופש במקום. המודעות הציבורית להגנה על ערכי הטבע, לצד האקטיביזם של הארגונים הירוקים, הובילו למאבק ציבורי גדול, שהוכרע באופן סופי. היום ניתן אולי לקבוע כי ככל שהמודעות לשמירה על הסביבה החופית התרחבה ברמה הציבורית והחקיקתית, כך יהיה נדיר יותר בעתיד למצוא התחדשות של בנייה או הקמת אתרי נופש על רצועת חוף הים. כך אירע שבית מול הים נחשב כיום למצרך נדיר באזור מרכז הארץ, ונדירותו מגדירה את הערך הכלכלי שלו.

אחד מהמבנים שנבנו סמוך לרצועת חוף השרון הוא מלון כרמל לשעבר, שכיום משמש בניין מגורים, אך נבנה בתחילת שנות ה-90 על צוק בגובה של חמישים מטר מעל קו הים ובקרבה של כמה מאות מטרים לרצועת חוף ייחודית. קשה להאמין שהיום היו מאשרים פרויקט דיור כזה לנוכח ההגבלים הקיימים בחוק. לכן צריך לנצל הזדמנויות לרכישת נכס ולזהות בו השקעה בטוחה לטווח הרחוק, ומשיוצא לשוק נכס נדיר על קו המים, מוטב למאתרי ההזדמנויות למהר ולפעול כדי להשיגו.

הכותב הוא זכיין רשף נכסים נתניה, מתמחה בשיווק פרויקטים ודירות יוקרה בקרבת חוף הים