בימים האחרונים הופתעו חלק מתושבי אתר הקראווילות בניצן, שהוקם לאחר פינוי יישובי גוש קטיף באוגוסט 2005, לקבל מכתבי פינוי מיידי ממשרד האוצר בהם נכתב כי חוזה השכירות במגוריהם הזמניים הסתיים כבר בדצמבר 2007 וכי עליהם לפנות את הנכס עד לסוף החודש. בעבור כל יום שבגינו התגוררו בנכס לאחר פקיעת החוזה דורשת כעת המדינה כי ישולם לה פיצוי על פי תעריף של 50 דולר ליום.
במקום בית "ידיעות אחרונות" עוד מגדל בן 85 קומות לעזריאלי
אתם בחרתם: עשר שכונות המגורים האהובות בישראל
כך הפך המחסן ביפו למלון בוטיק מצליח
המכתב, עליו חתום עו"ד יואש זלינגר, נשלח מטעם מינהלת פינוי האתרים הזמניים בחטיבת הנכסים באגף החשבת הכללית במשרד האוצר, ובו צוין כי הנכס נמצא בבעלות מדינת ישראל ומנוהל על ידי חברת עמיגור. "תקופת מגוריך בנכס הסתיימה זה מכבר בתאריך 22.12.2007 , גם בהתאם להחלטת ממשלה שהתקבלה בנושא. בהתאם לסעיף 15 להסכם השכירות היה עליך להשיב את הנכס כשהוא פנוי וריק מכל אדם או חפץ וזאת לכל המאוחר עד לתום תקופת השכירות", נכתב.
כמו כן מופיעה בהודעת הפינוי דרישה מצד המדינה לשלם לה פיצוי של 50 דולר בגין כל יום איחור במסירת הנכס, מעבר לתאריך זה. "בהתאם להוראת סעיף 16 לחוזה השכירות, איחור במסירת הנכס מזכה את המדינה בסך שקלי השווה ל-50 דולר ארה"ב, בגין כל יום שבו התאחרה מסירת הנכס", לשון המכתב.
אתר הקראווילות בניצן, שבו התגוררו בתחילה בו כ-550 משפחות ועוד כ-150 מבנים זמניים של בנים ממשיכים, מונה כיום כ-200 משפחות, מרביתן מתגוררות בקראווילות וחלקן במבנים ארעיים שהובאו או נבנו על ידי המתיישבים עצמם. חלק מהמתיישבים במקום רכשו קרקעות לבניית בתי קבע ביישובים אחרים, חלקם ביישוב הקבע ניצן וחלקם ביישובים אחרים, או באשקלון.
אין זו הפעם הראשונה שבה המדינה דורשת מהתושבים באתר להתפנות. בשנת 2010 נקבע תאריך ראשוני לפינוי האתר, ואכן התפנו כמה משפחות וגם בשנת 2013 נקבע תאריך לפינוי משפחות המתגוררות באתר.
אביאל אליעז, מנהל קהילת ניסנית באתר הקראווילות ניצן, סיפר בשיחה עם וואלה! NEWS כי בתקופה האחרונה התנהלו מגעים מול המדינה בנוגע לפינוי האתר ולתנאים ליישובם מחדש של תושביו. "המדינה מכירה פה את כל המשפחות ואת כל החסמים ובשלוש השנים האחרונות השר אורי אריאל קידם הרבה מאוד היבטים בחיי המפונים, כולל משרות של רבנים ובנייה של בתי כנסת ובהבאת תקציבים אבל הסוגיה של מפונים שאינם יכולים מבחינה כלכלית לעזוב ולמצוא פתרון קבע לא טופלה מעולם".
אליעז העריך כי נכון להיום לפחות 4 משפחות קיבלו עד עתה מכתבים זהים וכי יש עוד 23 משפחות המוגדרות בסטטוס זהה וצפויות על פי ההערכות לקבל מכתבים זהים בימים הקרובים.
"המשפחות הללו לא רכשו קרקע, חלקן כי לא היו זכאיות לכך וחלקן כי לא הסדירו את המהלך. בתור ועד הקהילה, בשיחות שלנו ביקשנו שיסדירו לחלקן דיור ציבורי, משום שהיה פה עוול. המדינה גירשה אותם מחבל ארץ ולא סיפקה להם פתרונות מוסדרים. בשנת 2007 מדינה עשתה חוזה לשנתיים, אבל הוא נגמר ב-2009 ומאז איש לא הסדיר את הנושא".
טרם נמסרה תגובה ממשרד האוצר.