מאבק סביבתי חדש: יישוב דרוזי על שרידי אתר היסטורי בגליל

תוכנית להקמת יישוב דרוזי חדש בן 2,500 יחידות דיור מציתה התנגדות חריפה מצד המשרד להגנת הסביבה, ארגוני סביבה וארכיאולוגים הטוענים: המיקום הרגיש – הר חיטין בגליל התחתון – ימיט הרס על אזור בעל חשיבות נדירה

קרני חיטין (Creative Commons)
קרני חיטין (תצלום: Creative Commons)

בשבוע הבא תגיע לשולחנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה תוכנית חדשה-ישנה שמבקשת להקים יישוב חדש לבני העדה הדרוזית. הכוונה להקים יישוב קהילתי למגזר הדרוזי מגיעה על רקע החלטת ממשלה, שקבעה כי יש להקצות לטובת התוכנית חטיבת קרקע של כ-1,200 דונם לטובת הקמתן של כ-2,500 יחידות דיור.

עם זאת המיקום שבו צפוי היישוב החדש להיבנות מצית התנגדות חריפה מצד המשרד להגנת הסביבה וארגוני סביבה וגם מצד ארכיאולוגים, שטוענים כי הוא ימיט הרס על אזור בעל חשיבות נדירה.

המיקום נבחר לאחר תהליך שבו נבדקו 10 חלופות, והוא מכונה במסמכי משרד הבינוי "אחוזת נפתלי". מדובר במדרונות הדרומיים של הר קרני חיטין, הר געש כבוי בשטחה של המועצה האזורית גליל תחתון, מצפון לאזור תעשיה גולני וכביש 77.

מערכת עתיקה של דרכים רומיות

ההצעה להקמת היישוב החדש הוגשה על ידי האדריכל דני קידר ממשרד א. ב. מתכננים ויוזמי התוכנית הם החטיבה להתיישבות, משרד ראש הממשלה, משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל.

אולם מומחים טוענים כי מבלי להיכנס לשאלה האם יש להקים יישוב חדש לטובת הקהילה הדרוזית, הרי שמבחינה היסטורית מדובר במיקום הרסני: "השטח עליו עתיד לקום היישוב הוא האתר עליו התרחשו שלביו האחרונים של קרב קרני חיטין בשנת 1187, אז ניגפו צבאות הצלבנים בפני צלאח א-דין ואנשיו. מלבד הקרב ההיסטורי המפורסם, שדות חיטין שימשו כבמה לקרבות היסטוריים חשובים רבים, בכללם קרבות ממסע המלחמה של נפוליאון בגליל", מסביר בשיחה עם וואלה!news ד"ר רפאל (רפי) לואיס, ארכיאולוג מומחה וחוקר מרחב ושדות קרב באזור מזה מספר שנים.

"אין לנו התנגדות להקמת יישוב חדש למגזר הדרוזי כמובן, העניין פה הוא לא הקמה של יישוב, אלא המיקום שלו. באתר הזה קיימת מערכת עתיקה של דרכים רומיות, אתרים מלפני 50 אלף שנה, שרידים מקרבות נפוליאון והוא לא השתנה מבחינה נופית במשך 1800 שנה – מה גם שלאורך כל תהליך קבלת ההחלטות לא ידענו על הדיונים ולא יכולנו להביע את עמדתנו". לואיס מציין עוד כי אתר זה נמצא ברשימה הטנטטיבית של אתרי מורשת עולמיים של UNESCO וכי הוא מוגדר כאתר היסטורי בעל חשיבות לעולם הנוצרי, שכן הוא מזוהה בין השאר כ"הר האושר", שבו ישוע נשא את אחת החשובות שבדרשותיו.

נבדקו עשרה אתרים חלופיים

תהליך קבלת ההחלטות להקמת יישוב זה החל בהחלטת ממשלה, משנת 2012. בינואר 2015 המליצו מוסדות התכנון על חלופת הר חיטין כמקום הטוב ביותר להקמת היישוב, לאחר שבמשך השנים נבחנו 10 אתרים אפשריים - שמרביתם נפסלו – או בשל קרבה לשטחי אש, שמורות טבע ומוקדי תעשייה, או בשל בעלות פרטית על הקרקע, שאינה מאפשרת הקמת יישוב.

האתרים שנבחנו ונפסלו היו בשטחי יבור (במועצה המקומית מטה אשר), אבו סנאן, רמת ארבל במועצה האזורית גליל תחתון, רמת לבנים, צומת אליקים, גבעת אלונה וחורבת סבכי במועצה האזורית מנשה.

שלוש החלופות שנותרו בבדיקה היו חורבת ענבל וגבעת שעל (במועצה האזורית מטה אשר) – וחלופת אחוזת נפתלי (קרני חיטין). "הוועדה השתכנעה כי חלופת אחוזת נפתלי, הממוקמת בין צומת פוריה במזרח וקיבוץ לביא במערב, היא החלופה המיטבית הנמצאת בשטח המאופיין בתנאים נוחים לפיתוח, בסמיכות לתשתיות ולמערכת הדרכים הארצית, ובקרבה לאזורי תעסוקה. בנוסף, קיימת עדיפות לאתר זה נוכח היותו בתחום המרקם העירוני, בתחומו העדיפות הגבוהה ביותר להקמת ישוב חדש", נכתב לבסוף בהמלצה.

קרני חיטין (Creative Commons)
עליות הקמת יישוב חדש גבוהות ב-135% בהשוואה לחיזוק יישובים קיימים

לחזק יישובים קיימים

ההתנגדות לחלופת הר חיטין מגיעה גם מכיוונים אחרים. בנייר עמדה של החברה להגנת הטבע, שהגיע לידי וואלה!news צוין השאר כי קיים פער של 29% בין עלות ההקמה של יחידה ביישוב כפרי חדש לבין הקמת יחידה בהרחבת יישוב כפרי קיים וכי השקעת הממשלה והרשויות המקומיות בהקמת יחידת דיור ביישוב כפרי חדש, גדולה ב-113% לעומת הקמתה ביישוב קיים. בחברה טוענים כי ככלל, הקמת יישובים חדשים כרוכה בבזבוז תקציבי עתק, על חשבון חיזוק היישובים הקיימים ולכן היא מנוגדת לעקרונות של צדק חברתי וחלוקתי.

"פיתוח התיישבות חדשה על חשבון התושבים והיישובים הקיימים בגליל, הוא אינו פיתוח, אלא גרימת נזק בלתי הפיך לאזור זה ולתושביו – הן לשטחים הפתוחים והן לחוסן היישובים. זאת, תוך בזבוז כספים עצום ונטול הצדקה, אגב פגיעה קשה בשטחים הפתוחים ובערכי טבע, מורשת תרבותית ונוף. את המשאבים שמציעה הממשלה להשקיע בתוכנית זו, המיועדת למעטים בלבד, ראוי להשקיע בחיזוק יישובי העדה הדרוזית הקיימים, המשוועים לפיתוח, התחדשות וחיזוק", נכתב.

עם או בלי קשר לשאלת המיקום העתידי, הרי שמנתוני משרד הבינוי עולה כי יש בהחלט הצדקה להקמת יישוב חדש לטובת הקהילה הדרוזית בישראל. בחומר הרקע שהועבר לחברי המועצה הארצית לקראת הדיון בשבוע הקרוב, פורטו המגבלות הקיימות על פיתוח היישובים הדרוזים הקיימים כיום. כך למשל, ביישוב אבו סנאן, מרבית הקרקעות הן פרטיות ובבעלות שלוש משפחות בלבד. ביישוב בית ג'אן אין קרקעות מדינה המאפשרות הרחבה, ביישוב ג'וליס אין מגרשים ובירכא, אין מלאי של קרקעות מדינה, וכמו כן, תכנונה של שכונה חדשה בת 1,000 יח"ד, מצפון לישוב, הופסק בשל אי התאמות לתוכנית המתאר הארצית.

ממשרד האוצר טרם נמסרה תגובה