"תוכנית מחיר למשתכן תכניס אוכלוסיה חלשה לבית דגן"

בבית דגן זועמים: 500 יחידות דיור שעתידות לקום ביישוב המונה 1,700 בתי אב, עתידות לשנות את פניו, עם כניסתן של אוכלוסיות בעלות מאפיינים סוציו אקונומיים נמוכים, שעומדות בקריטריונים של זכאות ל"מחיר למשתכן"

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
בניה בתל אביב מנופים, מאי 2015 (ראובן קסטרו)
(צילום: ראובן קסטרו)

לפעמים כוונות טובות יוצרות תוצאות טובות פחות. תכנית "מחיר למשתכן", היא כלי בסיסי וחשוב שיצרה המדינה לצורך ההתמודדות הנחוצה כל כך עם בעיית יוקר הדיור. במקביל, היא גם דוגמה לכוונות טובות שלפחות במקרה של בית דגן, עלולות להביא לתוצאות הרבה פחות רצויות.

גילה של בית דגן כגיל המדינה. תחילתה כמושב חקלאי שמספר שנים לאחר הקמתו על ידי עולים מצפון אפריקה ותימן, זכה למעמד של מועצה מקומית. עם השנים גדלה המועצה והתפתחה במתינות. כיום מתגוררים בה למעלה מ-7,000 תושבים ב-1,700 בתי אב. השינוי היה לא רק במספר התושבים, אלא גם בדירוג החברתי-כלכלי, כך שהמועצה נמצאת באשכול השביעי מתוך עשרה.

במשך 20 שנה לא אושרו תכניות בנייה חדשות בבית דגן, עד לקידומה של תכנית להקמת כ-500 יחידות דיור בעתודת השטח האחרונה של היישוב. תכנית שמהווה את ההזדמנות האחרונה של מועצת בית דגן לקחת חלק בעיצוב עתידה. בית דגן זקוקה לתכנית החדשה, זקוקה לחידוש פניה, לפתרונות דיור לזוגות צעירים מבני הישוב, לאוכלוסייה חדשה ומגוונת. אבל יכולתה של המועצה להשפיע על עתידה, נקטעה ברגע אחד כאשר רשות מקרקעי ישראל החליטה ללא היוועצות או ידוע, כי כל אותן יחידות דיור ישווקו במסגרת תכנית "מחיר למשתכן".

כך קורה שמועצה שמונה היום 1,700 יחידות דיור, "זוכה" לתוספת של למעלה מ-500 יחידות דיור, 30% מגודלה, מבלי שתהיה לה ולו השפעה מינימלית על שיווקן, על זהות האוכלוסיות שיאכלסו אותן, ומבלי שבני המקום, שאינם עומדים בקריטריונים המחמירים של "מחיר למשתכן", יוכלו אפילו לחלום על לבנות את ביתם ביישוב בו גדלו.

בית דגן היא מועצה קטנה, 500 יחידות דיור אינן רק תוספת בעבורה, כי אם שינוי אופייה. במחי החלטה אחת יצרה הממשלה מצב שישנה את דמותה של בית דגן, מבלי שלמועצה תהיה השפעה מינימאלית על כך. מהלך שלוקח יישוב שהתפתח והתקדם במשך שנים ומחזיר אותו אחורה. שמחייב את המועצה לקלוט רק אוכלוסיות בעלות מאפיינים סוציו אקונומיים נמוכים, שעומדות בקריטריונים של זכאות ל"מחיר למשתכן", ומשאיר אותה להתמודד עם ההשלכות התקציביות והרווחתיות של קליטתן. מבלי שתוכל לאזן זאת באמצעות קליטה של אוכלוסיות מבוססות יותר.

בסופו של דבר, הכול שאלה של מינון. "מחיר למשתכן" היא תכנית מבורכת. כל יישוב זקוק למלאי דירות זול לשם קליטת אוכלוסייה צעירה, מבני המקום ומחוצה לו. אבל יישוב מתפתח צריך לקלוט גם אוכלוסייה אחרת, מבוססת יותר, על מנת שביחד ניתן יהיה להתפתח ולבנות קהילה מגוונת. קהילה שמקיימת את עצמה.

המינון הוא גם אינטרס של המדינה. קל מאוד להרוס, הרבה יותר קשה לשקם. קל לקחת מועצה מתפקדת ולהחליש אותה באמצעות עול כלכלי שלא תוכל לעמוד בו, הרבה יותר קשה יהיה לשקם אותה אחר כך. גם הקבלנים שמבקשים להתמודד על המכרז צריכים לזכור שמכרז שפורסם ללא תיאום עם המועצה שבתחומה הוא עתיד להיבנות ושפגיעתו ביישוב גדולה מתועלתו - סופו להיכשל.

לפעמים כדי להתחיל תהליכים יש צורך בהנחתות מלמעלה, אבל לפעמים חשוב גם להבין את אופי המקום עליו ישפיעו ההחלטות. לא לקבל החלטות הרות גורל לעתידו של יישוב, מבלי להבין את מאפייניו, מבלי להידבר עם אנשיו. כי גם כשהתכניות והכוונות טובות, ללא הידברות, היישום עלול להיות הרסני.

הכותב הוא ראש המועצה המקומית בית דגן