המחלוקת המתמשכת בין הוועדה המקומית בתל אביב לבין בעלי נכסים שהוגדרו לשימור, מגיעה כבר מספר שנים לפתחה של ועדת הערר לפיצויים, אלא שממידע שהגיע לוואלה! עולה שכבר למעלה משנתיים שוועדת הערר נמנעת מלדון בתיקים אלו על אף שהיקף התביעות בהם מגיע לעשרות מיליוני שקלים. פרט להשלכות הכלכליות הכבדות הקיימות בתיקים אלו, הרי שעל פי החוק, בירור התביעות בתיקים אלו אמור להסתיים תוך מספר חודשים.
לשם המחשה, נכס ברחוב בן יהודה בתל אביב שמצבו הפיזי מוגדר ירוד ואף הוכרז בעבר כנכס מסוכן, הוכרז כמבנה לשימור על ידי עיריית תל אביב. בעוד העירייה דורשת עבורו תשלום היטל השבחה, הגיש בעל הנכס תביעה לפיצויים (לפי סעיף 197) בגין ירידת ערך שנגרמה לדבריו במבנה. סכום התביעה במקרה זה עומד על כ-10 מיליון שקלים, בין השאר על רקע דרישות השימור היקרות הנדרשות לביצוע במקום. הוועדה המקומית דחתה את תביעת בעל הנכס והוציאה דרישה לתשלום היטל השבחה על כך כ-1.5 מיליון שקל, אלא שכמו במקרים רבים בעל הנכס לא ויתר והגיש בשנת 2012 ערר לוועדת הערר במחוז תל אביב, אך למרות שחלפו מאז למעלה משלוש שנים, טרם נקבע דיון ראשון בתיק.
התיק הזה אינו מקרה בודד. הרקע למחלוקת בין בעלי נכסים רבים לבין העירייה נעוץ בתכנית לשימור מבנים שאושרה בתל אביב בחודש ספטמבר 2008, במסגרתה סומנו בעיר כ-1,000 מבנים לשימור, מתוכם כ-200 הוכרזו כמבנים לשימור עם הגבלות מחמירות. משמעות הסימון היא כי מבנים אלו הוגדרו כבעלי חשיבות אדריכלית או היסטורית, באופן שמבקש לשמר אותם ולהגביל בין השאר את שיפוצם או מימוש זכויות הבנייה בהם (תמ"א 38 למשל).
בחלק מהמקרים קבעה העירייה מספר תמריצים שנועדו להקטין את הפגיעה הכלכלית בבעלי הנכסים הללו, אך המחלוקת בין בעלי נכסים אלו לבין הוועדה המקומית נותרה בעינה: בעוד הוועדה המקומית בתל אביב מחזיקה בעמדה עקרונית לפיה שימור משביח את הנכס הרי שבעלי הנכסים טוענים במקרים רבים כי תכנית השימור גורמת להם נזקים כלכליים, הטילה עליהם עלויות שיפוץ יקרות והגבילה את מימוש זכויותיהם בנכסים אלו.
בחמש השנים האחרונות התרבו מספר התביעות ההדדיות בין הוועדה המקומית בתל אביב, הדורשת לקבל היטל השבחה עבור אותם נכסים, לבין בעלי נכסים הדורשים דווקא תשלומי פיצויים אלא שמסיבות לא ברורות, כבר למעלה משנתיים שוועדת הערר במחוז תל אביב נמנעת מלדון בתיקים אלו.
עו"ד צבי שוב, ממשרד עו"ד צבי שוב המטפל במספר רב של תיקים מסוג זה, מציין בשיחה עם וואלה! כי "מדובר בתופעה הנמשכת זמן רב, אך ככל הידוע לנו אין סיבה רשמית להיעדר הדיונים בתיקים אלה". בימים האחרונים שלח שוב מכתב בנושא לשר האוצר, משה כחלון, בו הוא מציין כי "בעקבות תכנית השימור הוגשו הליכים רבים לוועדת הערר וכן הוצאו ומוצאות שומות רבות של היטל השבחה ביחס לתוכנית זו, כך שהשפעתה רבה ומשמעותית הן על בעלי נכסים והן על קופתה הציבורית של הרשות. ועל אף זאת, הרי שלמעלה משנתיים לא חלה התקדמות כלשהי בטיפול בתיקי השימור הנ"ל, לרבות אי קבלת החלטות ואי קיום דיונים. אף בתיקים שבהם נערכו דיונים, נעצר הטיפול".
ממשרד האוצר, האחראי על מינהל התכנון, נמסר בתגובה: "מינהל התכנון ומשרד האוצר מודעים היטב לעיכובים הקשים בפעילות ועדות הערר המחוזיות, ובהתאם לכך החליט שר האוצר על הקמתן של 3 ועדות ערר חדשות, במחוז מרכז ותל אביב. אנו צופים שכבר בשבועות הקרובים יקומו הוועדות החדשות ויחלו לצמצם את הפערים שנוצרו".