וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עונת בחירות: באיזו עיר הארנונה הגבוהה ביותר?

אהוד כהנים, פורבס

20.8.2013 / 11:22

מחקר BDI חושף את הערים שגובות מתושבים ומעסקים הכי הרבה ארנונה: בני ברק הכי יקרה לתעשייה, יבנה היא העיר בה הכי לא משתלם לבנקים לפתוח סניף ומי הכי יקרה לתושבים?

ירושלים היא העיר היקרה בישראל לתושבים ולבעלי עסקים מבחינת תשלומי ארנונה - כך עולה ממחקר של חברת BDI אשר חושף באלו ערים ומועצות גובה הרשות המקומית את תשלומי ארנונה הגבוהים ביותר.

לאתר פורבס ישראל

10 הערים בהן הארנונה לתושבים היא היקרה ביותר הן (לפי הסדר) ירושלים (66.5 שקל למ"ר), גבעתיים (58.1 שקל למ"ר), חיפה (58.1 שקל למ"ר), רמת גן (56 שקל למ"ר), חולון (54.6 שקל למ"ר), פתח תקווה (54.5 שקל למ"ר), בני ברק (54.1 שקל למ"ר), רמת השרון (53.8 שקל למ"ר), קריית אונו (53.7 שקל למ"ר), רחובות (53.3 שקל למ"ר). תל אביב, אם תהיתם, נמצאת רק בעשירייה השלישית של הערים הכי יקרות עם 42.1 שקל למ"ר.

הארנונה בעיריות היקרות היא פי 2 מזו שבזולות ביותר, כשבראש רשימת הזולות ניתן למצוא את קריית שמונה עם 29.6 שקלים למ"ר. אחריה ברשימה לפי הסדר: נצרת, רהט, נתיבות, טירה, טירת כרמל, קלנסווה, שדרות, שפרעם וטמרה. בכל ערים אלו נעה הארנונה בין 29.6 ל-30.6 שקל למ"ר לשנה.

ומה בנוגע לארנונה לעסקים, איזה ראש עיר מעודד עסקים, תעסוקה ומסחר ואיזה דואג יותר לכיסי העירייה? כאמור בראש רשימת הערים שגובות ארנונה הכי היקרה מבעלי העסקים נמצאת ירושלים עם 298.5 שקל למ"ר לשנה, אחריה קריית אונו (274.3 שקל למ"ר), רמת גן (269.6 שקל למ"ר), בת ים (267.8 שקל למ"ר), הרצליה (258.1 שקל למ"ר), גבעתיים (227.9 שקל למ"ר), אלעד (226.9 שקל למ"ר), פתח תקווה (226.5 שקל למ"ר), תל אביב-יפו (223.9 שקל למ"ר) ובני ברק (214.8 שקל למ"ר).

הערים שזולות מבחינת תשלומי ארנונה לעסקים הן לפי הסדר: סחנין, רהט, קלנסווה, טמרה, אום אל פחם, נתיבות, טירה, שדרות, מודיעין עילית, כפר קאסם. בסחנין הארנונה לעסקים נמוכה במובהק משאר הערים והיא עומדת על 28.1 שקלים למ"ר. בשאר הערים הזולות הארנונה נעה בין 59.2 שקלים למ"ר ל-66.1 שקלים למ"ר.

מהמחקר עולה שהכי יקר לגור בערים - בהן תשלומי הארנונה לדיור עומדים על ממוצע של 39.4 שקל למ"ר לשנה. אחריהן המועצות המקומיות עם 33.8 שקלים למ"ר ו-32.4 שקלים למ"ר במועצות האזוריות.

מס הארנונה מהווה מרכיב מרכזי בתקציב הגבייה של רוב הרשויות המקומיות. בערים הארנונה תופסת נתח של כ-38% מהתקציב הרגיל, במועצות המקומיות 23.1% ובמועצות אזוריות 32%. זאת, כשבערים ובמועצות האזוריות יותר ממחצית מסך גביית הארנונה היא מעסקים, בעוד שבמועצות מקומיות מדובר בכרבע מסך גביית הארנונה. בממוצע, הבנקים משלמים כ-954.5 שקלים למ"ר לשנה, תשלום הארנונה הממוצע לעסקים בערים העומד על כ-138.8 שקל למ"ר בלשנה. הארנונה לתעשייה עומדת על כ-81.6 שקל למ"ר בממוצע ו39.4 שקל למ"ר מגורים. זאת, בהתאם למחקר המבוסס על נתוני שנת 2011.

לדברי תהילה ינאי, מנכ"ל משותף בחברת המידע העסקי BDI, "בכל הנוגע לארנונה התושבים הם בעצם 'לקוחות שבויים' כיוון שמעבר ממקום יישוב אחד לשני אינו הליך קל. כמו כן, קיים הרצון של ראשי רשויות רבים למשוך אוכלוסיות חזקות ולדחוק אוכלוסיות חלשות החוצה, כשמס הארנונה הוא דרך אחת שניתן לעשות זאת. השוט היחידי, אך המשמעותי, שעומד לרשות התושבים שביכולתו לאזן את המגמות האלו הוא יום הבחירות לרשויות המקומיות. עם זאת, חשוב שגם התושבים יבינו שצמצום חריף של גביית הארנונה ישפיע לרעה על רמת השירותים שהם מקבלים, ויאזנו בין השיקולים של עלות לעומת תועלת".

  • עוד באותו נושא:
  • ארנונה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully