היישוב זכרון יעקב, בדרך כלל מועצה מקומית שקטה, סוער לאחרונה בשל תוכנית חדשה - לכאורה מקומית ומינורית - להקמתו של בית כנסת חדש. במסגרת התוכנית, מבקשת המועצה המקומית להקצות שטח ציבורי של כחצי דונם ללא מכרז לעמותת "בית כנסת זיכרון טוב", על מנת שהעמותה תקים בו בית כנסת.
אלא שמאות ההתנגדויות לתוכנית חושפות כי דווקא ביישוב שמרבית תושביו חילוניים, הוקמו עד היום 34 בתי כנסת וארבעה נוספים מצויים בהליכי הקמה - מה שהופך את המועצה המקומית הקטנה לאחת משיאניות בתי הכנסת בישראל, עם ממוצע של בית כנסת אחד לכל כ-600 תושבים.
זכרון יעקב, יישוב בעל צביון חילוני ברובו במישור החוף המונה כיום כ-22,500 תושבים, עוקף את מרבית המועצות המקומיות והערים המרכזיות בישראל בנושא זה. לשם השוואה, לפי נתוני המועצות הדתיות, הממוצע בעיר חיפה עומד על בית כנסת אחד לכל כ-1,000 תושבים; ואילו בירושלים היחס עומד על בית כנסת אחד לכל כ-5,000 תושבים. ביישוב קדימה צורן, שבו מתגוררים כ-20 אלף תושבים, ישנם על פי נתוני המועצה הדתית 19 בתי כנסת - כלומר בית כנסת אחד על כל כ-1,100 תושבים.
בהתנגדות, שהוגשה על ידי עורכי הדין שחר לוינזון ויוני שליו-ריבה ממשרד יוסף ישורון ושות, נכללים כ-200 מתושבי המועצה, הטוענים כי לא רק שהיישוב רוויי בתי כנסת - אלא שבסביבתו הקרובה של הפרויקט פועלים שלושה בתי כנסת, חלקם חדשים לחלוטין; וכי צרכי הציבור תואמים דווקא לתוכנית המקורית בשטח, שכללה מבנה של גן ילדים ותחנת "טיפת חלב" עבור המשפחות הצעירות באזור. המתנגדים טוענים בנוסף כי במועצה ישנו חוסר של מוסדות ציבור אחרים, בהם בית "יד לבנים", שלא הוקם בו מעולם על אף מספר רב של נופלים מבני המושבה.
תושבת השכונה: "מאוד מקווים שהמועצה לא מנסה לשנות את צביון היישוב"
בשיחה עם וואלה נדל"ן מדגישה מיכל שתקאי, תושבת השכונה, כי לא מדובר במאבק נגד העמותה: "אנחנו מתגוררים בשכונה פלורליסטית, אנשים פה בהחלט פתוחים לכל דבר, אבל השטח המדובר הוא חורש טבעי של הכרמל, הטבע המקורי של האזור, והוא אמור לשרת את הציבור שמתגורר בסביבה. אלא שהתוכנית החדשה לא לוקחת כלל בחשבון את צרכי השכונה.
"לא הביאו בחשבון, למשל, את העובדה שיש פה הרבה מאוד אוכלוסייה קשישה שאין לה שום מענה, או את העובדה שיש פה לא מעט משפחות שכולות, אבל אין מבנה של 'יד לבנים'. לצד זה ישנם עוד צרכים נוספים של הקהילה שאינם מקבלים כלל מענה, אבל מה שבטוח הוא שאין צורך בבית כנסת נוסף במקום".
לדבריה, "על פי הרישום, רק ארבעה מחברי העמותה מתגוררים בשכונה, ולא ברור את מי בית הכנסת הזה ישרת. ממילא היישוב עצמו רווי בבתי כנסת, כמה מהם קרובים מאוד. אנחנו מאוד מקווים שהמועצה לא מנסה באופן מודע לשנות את צביון היישוב, או לשים את השיקולים הקואליציוניים לפני צרכי התושבים. מבחינתנו מדובר בעניין עקרוני, ובהחלט נגיע עד לבג"ץ אם נצטרך".
עו"ד שליו-ריבה, המייצג את התושבים בהליך, מבהיר מצדו כי "חשוב להבין שלמועצה מותר להקצות קרקע ללא מכרז למטרות ציבוריות, אבל לשם כך היא צריכה לעמוד בקריטריונים רבים. אי אפשר לתת מגרש שמיועד לשרת את הציבור לכל גוף שרוצה להקים פרויקט, מבלי לבדוק את הצורך בפרויקט, את צרכי הקהילה באזור וגם, במקרה הזה, את העמותה שמבקשת להקים את המבנה".
"יום לאחר אישור התוכנית המאפשרת מבני דת - הוגשה בקשה לבית כנסת"
ההתנגדות הנרחבת שעומדת כעת בפני דיון בוועדת ההקצאות במועצה המקומית, חושפת את גלגוליה הרבים של התוכנית לאורך השנים, ואת העובדה כי היא כבר נזנחה בעבר - לאחר שגם המועצה המקומית בעצמה התנגדה לה בבית המשפט המחוזי. אחת הסיבות להתנגדות הייתה דוח רשמי שקבע כי מספר בתי הכנסת ביישוב כפול מהכמות הדרושה לו. עם זאת, לאורך השנים המועצה לא רק שינתה את עמדתה אלא גם פעלה לשינוי הקריטריונים, באופן שמאפשר כעת גם הקמת מוסדות דת.
"מבירורים שערכנו עולה כי המועצה המקומית החליטה לאשר פרוגרמה חדשה ליישוב, במסגרתה הוכנסה לראשונה האפשרות לבנות גם מבני דת, ורק יום אחד לאחר המהלך הזה הוגשה מחדש הבקשה מצד העמותה", מציין עו"ד שלו-ריבה. בכתב ההתנגדות נכתב בהקשר זה כי "אין כל ספק שפעולה זו לא נעשתה שלא במתכוון (כלומר במכוון - י.ד), וכדי להכשיר את הקרקע לבקשה החדשה".
בקרב המתנגדים ישנן גם תהיות רבות הקשורות ליכולותיה הכלכליות של העמותה להקים את בית הכנסת. לטענתם, מצבה הכספי של העמותה אינו מאפשר את הקמתו של בית הכנסת וגם החברות בשליטת יו"ר העמותה - שהצהיר בעבר כי יממן את ההקמה - מצויות בהליכי פירוק וכינוס נכסים.
מהמועצה המקומית זכרון יעקב נמסר בתגובה: "המועצה המקומית זכרון יעקב פועלת בהתאם להנחיות משרד הפנים ועל פי נוהל הקצאות. כל הקצאת קרקע לצורך מבני ציבור מתבצעת על פי אמות מידה ברורות, ותוך מתן אפשרות לתושבים להביע דעתם והתנגדותם. המועצה המקומית לא קיבלה החלטה בדבר הקצאת הקרקע. ראשית נדרשת המלצה מוועדת הקצאות ובמסגרת שיקולי הוועדה יבחנו כלל הפרמטרים, כולל ההתנגדות שהוגשה באמצע יוני 2017.
"המועצה המקומית לא התנגדה לתוכנית בעבר, אלא שקיבלה את ההתנגדות שהוגשה דאז משום שהעמותה לא עמדה בתבחינים שקבעה המועצה. קרי, לא הייתה קיימת חמש שנים לפני הגשת הבקשה. כמו כן, המועצה לא פעלה לשינוי הקריטריונים, אלא עדכנה את הפרוגרמה בהתאם להנחיית משרד הפנים. יצוין כי במושבה זכרון יעקב אין חוסר במבני ציבור אחרים, הפרוגרמה המדוברת הינה ליעודים עתידיים של מבני ציבור, באם היה חוסר במבני ציבור הייתה המועצה המקומית מבקשת להקימם".